הצחוק טוב לבריאות
שמעו בדיחה: שתי בלונדיניות יושבות בליל ירח על אחד הגגות ביישוב צפוני. אחת שואלת את השנייה: "מה את חושבת רחוק יותר, הירח או תל־אביב?" השנייה עונה: "ברור שתל־אביב. אותה אי אפשר לראות מכאן".
מצחיק? גם אם יהיה מי שיגיד שמדובר בהומור "נמוך", הרי שהוא עדיין נחוץ ומועיל. מממצאי מחקרים שנעשו לאורך שנים עולה כי הצחוק תורם לבריאות טובה, ומכיוון שהוא תוצאה נגזרת של הומור, הרי שלהומור יש חשיבות גדולה בחיים שבשגרה, ולא פחות בתקופות של לחץ, חרדה ומשבר.
בהגדרה המילונית, הומור הוא היכולת לתפוס ולבטא את הצדדים המשעשעים, המגוחכים והאבסורדיים של החיים, לרוב מתוך ראייה רחבה ויחס של אהדה סלחנית. לפי ממצאי המחקרים, ההומור משפר תפקוד חיסוני, מגביר רווחה נפשית, משפר חשיבה ברורה, יצירתיות ופרודוקטיביות, ויש לו אפילו חלק בחיזוק קשרים חברתיים.
כל זאת למה? מסתבר שכאשר צוחקים, המוח מפריש הורמונים כמו דופמין, סרוטונין ואנדורפינים, שתורמים לתחושה טובה ומרגיעה בגוף. במקביל, הצחוק מונע מהמוח להפריש קורטיזול, שהוא הורמון הסטרס והמתח — אלה שיוצרים את הבעיות הגדולות של אנשים בעולם המערבי בכלל ובוודאי בישראל. סטרס גורם לבעיות לב, ללחץ דם גבוה ולעיתים, חלילה, לתמותה בטרם עת. מכאן, כשאנחנו צוחקים, אנחנו בפועל משפרים את המערכת החיסונית ותורמים לבריאות שלנו. זה מגיע לכך שיש טיפולי צחוק, שמטרתם לסייע לאנשים שסובלים מדיכאון קליני עם מחשבות אובדניות, ללא צורך בתרופות.
כאמור, מתברר שההומור והצחוק מסייעים ומחזקים את הבריאות בכל גיל. כשמדובר בגיל הצעיר, אפשר להתייחס למה שאמר אחד החוקרים שהטביע את חותמו על חקר ההומור והוכיח את חשיבות ההומור במצבי חרדה, הפסיכולוג פרופ׳ אבנר זיו ז״ל. "בסביבה נכונה תינוק יצחק גם בגיל שישה חודשים בלי להבין כלום, אבל עובדה שזה עושה לו טוב", נהג לומר.
כשמתייחסים לגיל המבוגר, אחד הממצאים החשובים שעלה ממחקרים שנעשו בקרב בני הגיל השלישי הוא שהומור גם מפיג בדידות. במחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטה בוויילס והתמקד בבני הגיל השלישי, נבדק כיצד בני הגיל הזה משתמשים בהומור בהתמודדות עם הזדקנות, שינויים בריאותיים ואובדן בני זוג וחברים. מבחינת המשתתפים, צחוק אינו רגע של בידור או הסחת דעת, אלא אמצעי להתמודדות ולשמירה על כבוד עצמי, תחושת זהות וחיבור חברתי. הומור לא מוחק כאב ולא בא במקום תמיכה נפשית, אך הוא עשוי לסייע לאנשים בגילים האלו להתמודד טוב יותר עם המציאות, להפחית תחושת בידוד ולשמר קשרים חברתיים.
קורונה. זוכרים? בתקופה הקשה ההיא, שנפלה על כל העולם במפתיע, ההומור הוכיח את עצמו ככלי יעיל להתמודדות עם הלחצים והחרדות שאחזו בכל אחת ואחד בכל מקום. מדי יום נשלחו עשרות עד מאות תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות ובמכשירים הסלולריים, ובהם "עשו צחוק" מהמצב. הצחוק אפשר להזיז הצידה את החרדה והמתח והחזיר למציאות משוחררים יותר. אומנם לקורונה נמצאו חיסונים, אבל אף אחד לא יכול למצוא חיסון למתח ולחרדה שתושבי מדינת ישראל מצויים בהם מדי יום ושעה, תמיד ובוודאי בשנתיים וחצי האחרונות, מאז השבת השחורה, בעיקר בדרום ובצפון.
כדוגמה לשימוש בהומור ככלי להפגת המתח, קיימה עיריית שדרות לפני כמה חודשים מפגש זום מיוחד עם הורי העיר: "הופכים את הבית למצחיק וחסין יותר". במפגש העניק ד״ר שי גלבר כלים מעשיים לשימוש בהומור בחיי היומיום בבית, כדי להפחית פחד, להקל את המתח ולהפוך רגעים מורכבים למצבים שניתן להתמודד איתם בצורה בריאה יותר.
לסיכום: הומור וצחוק אינם רק בדיחות או סטנדאפ, אלא פילוסופיה ודרך חיים שמביאות למבט חיובי כלפי מציאות חיינו, וכך משפרות את הבריאות. ההמלצה היא להמשיך להתייחס לחיים ברצינות ולהיות ממוקדים במשימות היומיום, אבל במקביל לסגל כמה דקות של צחוק בכל יום. זה לא ישנה את המציאות, רק יאפשר לנו לקבל ולהתמודד איתה ביתר קלות.